פרנסי המדינה

אחרי פרנקל וליידרמן, הקלפטומן השקרן והמטריד מינית, לכאורה, גירדו לנו ביבי ולפיד חבורת מועמדים מרהיבה נוספת לתפקיד הנגיד. כן, לתפקיד שומר הסף של הבנקים, הסכר הלאומי שיגן עלינו משחיתויות-העל הפיננסיות.

יש לנו את מריו בלכר, מי שכיהן כנגיד בנק ארגנטינה בשיא הקטסטרופה הכלכלית שלה (כאחד מחמישה נגידים שהוחלפו בזה אחר זה במהלך שלוש שנים), אבל עף משם מקץ חודשים ספורים כשאף החלטה מקצועית שלו לא התקבלה.

 

יתרונותיו הבולטים, אליבא דחבורת הזבל שלנו: דיפלומה מהמוסד החביב על ביבי ולפיד, אוניברסיטת שיקגו, ועברו בקרן המטבע הבינ"ל. עוד אחת מהפיגורות שיעברו טירקול קל ונעים בוועדת הכשרת השרצים.

במקרה שלו, דוקא אשתו, פירושקה נאג'י, כלכלנית הונגריה שעבדה בקרן המטבע, היא הדמות הצבעונית והפרועה במשפחה. מדובר בגברת שניהלה רומן עם יו"ר קרן המטבע הבינלאומית דומיניק שטראוס קאהן.

 

קאהן, אותו טיפוס צבעוני ושובב, פוטר מתפקידו עקב האשמות בתקיפה מינית ובנסיון אונס ונחקר בשל מעורבות באונס קבוצתי. בין היתר נחשד קאהן בניצול מעמדו לקידומה המקצועי של פירושקה במסגרת אותו רומן, שכונה על ידי ועדת החקירה של קרן המטבע: "מצער ומשקף כושר שיפוט לקוי באופן חמור".

אולי כדאי לייחל לזה שמדובר בעוד תגלית מבריקה מבית מדרשם של השטרסלפידביבי. אולי כייס קשישות הפעם? גם בועל קטינות יכול לעשות את העבודה.

 


אבל דוקא התכשיט הזה הוא הפחות מעורר חלחלה מבין המועמדים.

יש לנו את צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר. זה שעל ספרו הדגול "המיעוט הנבחר" כתב מנואל טרכטנברג ביקורת מהללת אשר הופיעה בעמודו הראשון של מוסף הארץ, ונכתב בה: "שילוב בין חשיבה כלכלית מתקדמת ומחקר היסטורי מעמיק ומקיף. ספר פורץ דרך, מקורי, מאיר עיניים ומרחיב אופקים". מכל התשפוכת הלקקנית הזו נשמטה רק העובדה הפעוטה שהסופר ומבקרו הקשוח הם צמד חברים קרובים מזה שנים רבות, כפי שנחשף ב'עין השביעית'.

זה עוד הכסף הקטן עם צבי אקשטיין. מדובר באיש שהביע ענין בחיזוריו הלוהטים של בכיר בקבוצת אי.די.בי. של נוחי דנקנר, אשר ניסה לגייסו לכהונת דירקטור בחברה של נוחי. נכון, מסלול מסריח, אך לא בלתי מקובל במקומותינו, של רגולטורים שהופכים לדירקטורים בחברות שעליהן הם אמורים לפקח. רק שכאן, על פי תחקיר 'הארץ', החיזור התרחש חודש לפני סיום כהונתו כמשנה לנגיד בנק ישראל, בעודו מכהן בתפקיד. למעשה, את קורות החיים שלח אקשטיין על נייר רשמי של בנק ישראל, ולצידם המלצה חמה של הדירקטור שלמה רייזמן לעמי אראל, נשיא דסק"ש, בעלת השליטה בכור: "עמי יקירי, אני שולח לך ברצוף קורות חיים של פרופ' צבי אקשטיין המסיים את תפקידו בסוף החודש ומעוניין מאוד להצטרף לדירקטוריון". ולדנקנר הוסיף: "נוחי יקירי, צביקה אקשטיין ידידי משנים רבות ומפעולות משותפות. יוסיף לנו הרבה כבוד למרות שגם כך IDB נושאת מטען חיובי אדיר בראשותך. המלצתי החמה!". חמודים.
צבי אקשטיין

בתמונה: נוחי יקירי, צבי אקשטיין. צילום: איל יצהר

נו, ואפילו זה מתגמד כשחושבים על ויקטור מדינה. ההוא מחבורת 40 בכירי הבנקים, שהתבקשו להשיב לקופת המדינה מליוני שקלים. לא משהו גדול, רק כמה הטבות מיוחדות וחריגות פנסיה שהתקבלו ללא אישור הממונה על השכר באוצר. הרי קשה לצפות מהחבורה המבולבלת הזו (שאפשר למצוא בה גם את ליאו ליידרמן, מיודענו החרמן הקטן), מנהלי בנקים חסרי ישע, אשר לא מבינים מימינם ומשמאלם בכספים, שישימו לב לכמה מליונים מיותרים שצצו להם בחשבון או בפנסיה. סתם רשעות מצידנו לבקש מהם להחזיר.

אבל הענין המבהיל באמת עם ויקטור מדינה הוא שמדובר במנכ"ל בנק המזרחי טפחות לשעבר, בבעלות האחים עופר ומוזי ורטהיים, שרופד במענק פרישה מוזהב מהמנופחים בהיסטוריה המקומית, ומכהן עדיין כדירקטור בשכר בחברות הציבוריות שלהם. מענק פרישה של 14 מליון שקל ושכר שמנמן של דירקטור, עשוי ודאי לתרום לטיב השירות שיעניק לאדוניו הפילנטרופים בתפקידיו הרגולטוריים הבאים עלינו לטובה. והנה, דוקא את האיש הזה, שאמור לפקח על הבוסים שלו לשעבר, הפכו כעת למועמד לנגיד בנק ישראל. עצם העלאת הרעיון מלמדת שאין לביבי ולפיד שום עכבות או קווים אדומים

 

 

מודעות פרסומת

מי הבוס?

מדיניותו של ביבי נתניהו, כשר אוצר או ראש ממשלה, שולטת כאן בפועל קרוב לשני עשורים. הוא האיש שרוחו שורה על כל המתרחש כאן במשך שנים רבות.

הוא האחראי על ההתדרדרות במצבנו עד להפיכה למדינה עם שיעור העוני הגבוה ביותר בכל המדינות המפותחות, עם מספר אדיר של ילדים רעבים, חסרי בית ואנשים שכושלים בתשלומי המשכנתא, ואחת המתחרות הכבדות על תואר המושחתת ביותר בין הארצות המפותחות, אם לא המנצחת הגדולה בתחום.

הוא האיש שאחראי להפיכת הרשות השופטת לתיאטרון בובות, עם חרצופים במקום מבקר מדינה ויועץ המשפטי לממשלה, ובעבר גם עם שר משפטים שהיה פרקליטו שלו בתיק כזה או אחר.

הוא האיש שאחראי להפיכת הרשות המחוקקת לערימת חסרי שיניים שהכל נקבע מעל ראשה בקבינטים, שמיניות, שביעיות, ושאר חלקי שברים.

הוא האיש שאחראי להפיכת הרשות המבצעת לגוף חסר גבולות ועכבות, נטול בלמים ואיזונים, גוף שכל כולו משילות רעה וריקה מתוכן.

הוא האיש שאחראי להפיכת המשטרה לאוסף מיליציות משתולל וברוטאלי כלפי מוחים, מפגינים, שמאלנים, פליטים ופלסטינים מחד – ומאידך לגוף רופס ואדיש לבטחון האישי של אזרחים.

הוא האיש שאחראי להפיכת כלב השמירה של הדמוקרטיה, התקשורת, לפודל מכשכש עם קוקיות וסרטי סאטן ורדרדים, שמשקיע בעיקר בהאמפינג מיוחם על רגלו של השליט, או בליקוק ישבנו, על פי הענין.

הוא האיש שאחראי לכינון רצף ממשלות של מושחתים, שאחרי חלקם נגרר שובל של חקירות משטרתיות, פרשיות שחיתות או מין, מכובסות או גלויות, משפטים, פתיחות תיקים פליליים או סגירתם המפוקפקת.

הוא האיש שנחקר בעצמו לא פעם בחשדות לשחיתות כזו או אחרת, שגוועו או דעכו באמתלה כזו או אחרת, ובאורח קסם הועף החוקר שגיבש נגדו חשדות לפגיעה, לכאורה, בטוהר המידות.

הוא האיש שבסכום ההוצאות שמושקע בתחזוקת משק הבית של שלושת ארמונותיו, בתקציבי מסעותיו האינסופיים ובשלל הגחמות, המותרות, הפינוקים והבזבוזים שלו ושל בני ביתו – אפשר היה לכלכל ברווחה יתרה את כל ניצולי השואה ושאר הקשישים שחיים כאן חיי השפלה ועוני מרוד.

הוא האיש שדירדר את מערכות החינוך והבריאות לשפל חסר תקדים.

הוא האיש שאיפשר את מכירת כל אוצרות הטבע שלנו בחצי חינם – את ים המלח, את החופים, את הגנים הלאומיים, את הגז, את המים, את מחצבי הנגב, את שטחי הנדל"ן, ובהנתן ההזדמנות היה מוכר גם את האויר שאנו נושמים לטייקון כזה או אחר.

הוא האיש שהעמיק את הכיבוש ואת מפעל הגזל בשטחים, דחה בבוז כל יוזמת שלום, ודפק את יחסינו הבינלאומיים עם כל מדינה אפשרית, אבל מקיים קשרי קירבה פורים עם שליטים רקובים כמו הרודן האריתראי הרצחני, עם פוטין, ברלוסקוני ודומיהם.

הוא האיש שממשלותיו מתאכזרות לפליטים וכולאות אותם לזמן בלתי מוגבל במחנות ריכוז, מגרשת, מתעמרת, רודפת ואוסרת להלין ולהעסיק אותם.

הוא האיש שעלה לשלטון אחרי מסע הסתה פרוע נגד ראש הממשלה יצחק רבין, שהסתיים ברציחתו. ברוח אותו מסע הכפשות אפקטיבי נוהגות ממשלותיו להסית ולהתסיס נגד ציבורים שלמים.

הוא האיש שהכל מתנהל במשמרת שלו במחשכים, בפגישות סודיות וקשרים מפוקפקים בין טייקונים ולוביסטים לבין פקידוני הממשלה ואגף התקציבים.

הוא האיש שמדיניות ריפוד בעלי ההון וחירחור המלחמות שלו הובילה אותנו לגרעונות עתק. גרעונות שהעם, הכורע תחת יוקר המחיה השערורייתי, הוא זה שנדרש שוב ושוב לסתום.

אנחנו עדיין נקראים דמוקרטיה משום מה, אבל המלכנו בפעם השלישית דיקטטור נכלולי. לפי הכיוון שאליו הולכים העניינים, הקדנציה הזו תמשך לעד.

אזיקי פרווה ורודים

החבר'ה בכנסת אירגנו ערב סאדו "חוק הגיוס והשיוויון בנטל" והאוירה לוהטת. משה גפני ויאיר לפיד מחליפים מהלומות מילוליות. החרדים, ובראשם ח"כ גפני קורעים את הבגדים ותוקעים בשופר. ח"כ מאיר פרוש אוזק את עצמו לדוכן הנואמים בכנסת. אולי מחכה לבועז טופרובסקי מ'יש עתיד' שיקום בתנועה חתולית ממיטתו בכנסת, יפשיל את מכנסי הרב ויצליף לו בתחת.

כי אני מנחשת שמשחקי הסאדו-מאזו החמודים האלה בין החרדים לבין 'יש עתיד' נעשים בהסכמה מלאה. הרי 'יש עתיד' דאגה להנציח היטב את המצב הקיים. אף אחד בכלל לא מתגייס בקדנציה הנוכחית. 1800 חרדים ישוחררו לגמרי בכל שנה. והיתר ידחו בכיף את השירות עד שיהיו בעלי משפחות ויהפכו את השירות לפרנסה נאה של אלפי שקלים בחודש, בזמן הקצר והמוגבל בו ישרתו. אם בכלל. הכל בידי שמיים, כמו שאומרים.

אבל כל הרעש והצילצולים והצעקות והאזיקים הם רק משחק מקדים מגרה לפני האקט האמיתי – אורגיה המונית על חשבון הקופה הציבורית והנצחת אי השיוויון בנטל. מסקרן לדעת מה מילת הביטחון שלהם כשהם אוזקים זה את זה באזיקי פרווה ורודים ומצליפים איש ברעהו בצווחות עונג. אולי כשמישהו רוצה להפסיק הוא גונח 'אביגדור ליברמן'?

בוא נגיד שאי אפשר להפטר ממנו

אז מה קורה עם יעקב פרנקל שלנו, המועמד למשרת הנגיד שדבק בנו כספחת?

האיש שועדת הכשרת השרצים ("טירקל") אישרה בראשית החודש את מינויו לכהונה שלישית כנגיד, למרות שחוקי בנק ישראל אוסרים על יותר משתי קדנציות בתפקיד?

האיש שהממשלה היתה כבר אמורה לאשר את מינויו, לולא "נדהם" פתאום טירקל לגלות, השבוע, שמדובר בקלפטומן, לכאורה?

היה משעשע לגלות השבוע ב'הארץ', שפרנקל שלנו ביקר פעם, לפני שנים, בחנות בשדה התעופה של הונג קונג ויצא ממנה כשבכליו, ככל הנראה, בקבוק בושם, שלכאורה לא שולם בקופה. האירוע, מסתבר, צולם במצלמות האבטחה. כשעצר אותו המאבטח ומנע ממנו לעלות לטיסה, "פרנקל מחה על היחס כלפיו, הציג את דרכונו הישראלי, ציין שהוא נגיד בנק ישראל לשעבר וטען לאי הבנה".

אני מניחה שזה דומה לאותה תקלה קטנה שאירעה לפרנקל, כשכיכב בדו"ח מבקר המדינה והוגשה נגדו תלונה במשטרה על משיכת מאות אלפי שקלים בגין פדיון ימי מחלה והוצאות אש"ל. הוא נדרש להחזירם למדינה, אבל לא זכור לי שישב בכלא. אולי גם שם טען לאי הבנה. אני מקווה שאת 623 הימים שבילה בחו"ל במהלך כהונתו, כשהוא מחייב אותנו בהוצאות מסעותיו בעולם, ניצל היטב לבניית קשרי עבודה בחברת ענק אמריקאית כזו או אחרת.

למעשה, זה קצת מזכיר גם את כהונתו, בהמשך, כסגן יו"ר AIG, וכיו"ר קבוצת האסטרטגיה הכלכלית הגלובלית של AIG. חברה שקרסה ועלתה למשלם המיסים האמריקאי לא פחות מ-140 מיליארד דולר.

ממש כמו במקרה הבושם שנתפס בכליו, גם כאן הצליח פרנקל להשאר בתפקידו ולהתנער מאחריות לסיכונים שנטלה החברה בשוק נגזרי האשראי והנדל"ן. כי הגיוני לגמרי שאדם האוחז במשרה זוטרה ושולית כיו"ר קבוצת האסטרטגיה הגלובאלית של החברה – לא יהיה אחראי בשיט למהלכיה השערורייתיים.

למען האמת, נדמה לי שיהא זה אך הולם לגלות שנגיד הבנק של הקלפטוקרטיה התיאוקרטית החביבה שלנו הוא קלפטומן קטן. אחרי הכל, מהגניבות והכשלים המונומנטלים הוא הצליח להיחלץ בלא כלום, ואף לצאת מחוזק, כמו שנהוג לומר במקומותינו. אז למה שהדברים לא יהיו על השולחן, עלובים ופשוטים כמות שהם, וימשיכו לייצג אותנו בכבוד?

כשחושבים על זה לעומק: היש ראוי מפרנקל לתפקיד קלפטומן, סליחה, נגיד בנק ישראל?

תסמונת ויינשטיין

ליקוק ציצי של ילדה על ידי בן משפחה מבוגר נושא אופי ידידותי, נשים נהנות מאונס, גילוי עריות שביצע אב בילדתו במשך שנים נעם לילדה אשר חפצה במעשיו, ואריתראים שבים מרצון לארצם כדי לספוג כליאה בתנאים לא אנושיים, עינויים קשים או הוצאה להורג – לאחר שאוימו ונכלאו לזמן בלתי מוגבל בתת תנאים במחנה הריכוז סהרונים.

המשפט "אני מעדיף למות במדינה שלי מאשר להיות בכלא בישראל לנצח" הוא עדות חיה לרצון חופשי. ממש כמו שהתעללות מינית של אב שנמשכת שנים מבלי שהילדה תתלונן מעידה על תשוקה או מתירנות מצידה.

וכך נראית הדיקטטורה הרצחנית הזו שאליה אנחנו משגרים 'מרצון' את מבקשי המקלט (תודה ל Tal Nitzan)

נ.ב. לכל המתקוממים על ההשוואה:

אונס הוא לא רק אקט מיני. כשאדם אנוס לעשות דבר מה מחריד, פיזית או נפשית, בכפייה, הוא קורבן. בתנאים של חוסר ברירה אין לדבר על בחירה או רצון חופשי.

הדיבור על 'חפצה', 'נהנתה', 'שיתפה פעולה' או 'חזר מרצון' – אינו רלוונטי כשבאדם שבוי עסקינן.

ילד קטן שבוי בידי הוריו, ומבקש מקלט שניצוד – שבוי בידי המדינה שכלאה אותו.

לא די שנעשה כאן אונס, הונהג כאן דיבור מכובס, מתועב, שמכשיר אותו.

גוש חוסם בגרון

נשאלתי באחד השרשורים מדוע אני מתעקשת להטפל דוקא לחבורת הזבל של 'יש-עתיד-שחור', ומדוע דוקא הם מחלצים ממני כל כך הרבה רעל, כשיש לא מעט טינופות ואפסים אחרים וגרועים יותר שיושבים לצידם בממשלה הנוכחית.

ובכן, מי שהצביע לעדר הבהמות הותיק והמסואב ידע מה הוא מקבל וכנראה שהדישדוש במדמנה המצחינה הזו מסב לו עונג.

אבל מצביעי 'יש-עתיד-כנראה-בארצות-סקנדינביה', אני מניחה, אכלו את הקש והגבבה הלעוסים של לפיד וקיוו, בדרכם, לשינוי שהובטח.

נכון, אני מודה שממשלת ישראל היא ריכוז חסר תקדים של מושחתים, צפעונים, רודפי בצע, חלאות, גנבים ואהבלים גמורים. אבל מפלגת 'יש-עתיד-לבינוניות-סתמית' הפליאה לרכז חבורה של כלומניקים מלוקקים, מיותרים ונלעגים בצלמו של הבוס. חבורת אנשים טובי מראה (ברובם) ומצוחצחי לשון, אך חסרי כל תוכן ומצפון, שמתעקשים לגרות כמעט בכוח את בלוטות הארס.

מחד, הם ממיטים על ראשנו, על בסיס יומי, שלל תובנות, דרישות והצעות חוק תמהוניות בנושאים מגוחכים של כלום ושום דבר. מאידך, כשהם כבר נדרשים להצבעה בנושא מכריע כמו איסור העסקת עבדי קבלן וניצולם המחפיר בשירות הציבורי – הם מצדיעים לחרפה ומנציחים את הניצול.

קחו את יאיר לפיד, למשל, שלקח את 19 המנדטים שלו והעניק אותם לנתניהו בלי לטרוח אפילו על מראית-עין קלושה של נסיון לשינוי. האיש שהמיר את האופציה לגוש חוסם – בדף פייסבוק אימבצילי שממנו הוא חוסם כל רמז לביקורת אינטליגנטית (אבל משאיר התלהמויות עילגות שיוכיחו כי מתנגדיו סתומים). האיש שמחבק את הימין הקיצוני משל היה אחיו האובד. שמוריד את מחירי הויסקי היוקרתי אבל מעלה את מחירי הערק העממי.

או את בועז טופרובסקי שמצטלם בעירום חלקי בלשכתו ומקדם הצעות חוק שיאפשרו לסטודנטים להצביע גם במקום בו הם לומדים (ומה בדבר המקום בו הם עושים את צרכיהם? כיצד ישמיעו שם את קולם?).

או רות (שמיכי) קלדרון שמייסדת שיעורי גמרא וחדרי איפור בכנסת (מה עם פינת ליטוף לכל המתנחלים שהיא מחבקת?).

או עדי קול עם הצעת החוק החשובה לאסור עישון ביציעים של מגרשי כדורגל.

או יעל גרמן שמעדיפה שנגסוס מסרטן ובלבד שלא נפיג את כאביו עם ג'וינט.

או רונן (סיפורי הופמן לילדים מפגרים) הופמן שמעלה לנו את אחוז החסימה ואת מספר חברי הכנסת שיכולים להפיל ממשלה בהצעת אי אמון ל-65.

או עופר שלח שמצ'פר את שרי אריסון וחבריה בועדת הכספים בהצעותיו היצירתיות לטיפוח הריכוזיות במשק.

או יעקב פרי שמביא לנו גירסה יצירתית במיוחד של שיוויון בנטל, על פיו הנטל הוא שוק העבודה בכלל ושם החרדים ישתלבו ממש בקרוב. אם ירצה השם. ואם הצבא יהווה מקור פרנסה נאה לחרדים בעלי משפחות, מה טוב.

אז נכון שיש גרועים מהם. אבל כמות ההבל, הבטלה והנזק שהם מייצרים בעתיד העגום שתכננו לנו, באיצטלה של שינוי – מעוררים בי תועפות של בוז, גועל ושאט נפש. מודה ומתוודה.

שקשוקה מביצי זהב

רגע של אופטימיות שברירית: המדינה הזהירה את חברות הגז לא לחגוג על החלטת הממשלה ולהמנע ממחטף ייצוא גז – עד שתתקבל הכרעת בג"צ בעתירה שהגישו 'התנועה לאיכות השלטון' ו'אדם טבע ודין' בענין ייצוא הגז.

לרגל חלון ההזדמנויות להפעיל לחץ על החונטה, שמהמרת בפראות חסרת בושה על עתידנו – ליקטתי קומץ מהתבטאויות המדענים, המומחים, אנשי המקצוע בתחום הכלכלה והאנרגיה, עורכי הדין, השרים וחברי כנסת בענין. חרף העריכה, יצא ארוך. כנראה שיש הרבה מה להגיד על הבוננזה הנפשעת הזו:

אהוד קינן, פרופ' לכימיה מהטכניון: "התמזל מזלנו ונחתה בחצר ביתנו תרנגולת המטילה ביצי זהב. לממשלת ישראל רעיון נפלא: לצלות אותה על גבי מנגל. רק מדינות מפגרות מוכרות את הגז שלהן, וכל אלו שעשו זאת בעבר מצטערות על כך צער רב. מדוע כל הגורמים המעורבים בסיפור הזה להוטים כל כך להתקדם במסלול שהוא חף מכל היגיון עסקי? מדוע לא התקיים עד כה דיון אמיתי באפשרויות הניצול הכימי של הגז הטבעי? לגבי גורמי הממשל שלנו, ניתן לקבל הסבר של גישה חובבנית ובלתי מקצועית לעניין רציני כל כך, פשוט משום שכבר ראינו בעבר דפוסי פעולה דומים בקרב מקבלי ההחלטות".

יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי: "על פי החישובים שלנו, כל עתודות הגז הצפויות בישראל יסתיימו תוך 35 שנה. לכן אסור לייצא אפילו גרם אחד של גז טבעי. היצוא של הגז הוא גניבה של כ-250 מיליארד דולר מהציבור. היצוא אולי נותן את הערך המוסף הכי גדול לדלק ולנובל, אבל לא למדינת ישראל".

חוות דעת מתוך דו"ח פנימי שהגיש ראש אגף כלכלה והכנסות המדינה, ד"ר מיכאל שראל, סותרת את עמדת משרד האוצר הרשמית בסוגיית ייצוא הגז: "איסור מוחלט על יצוא גז ושמירת העתודות לצורכי המשק בעשורים הבאים עשויים להיות כדאיים מבחינה כלכלית יותר מחלופת היצוא".

הגיאולוג ואיש החזון שגילה את הגז בארץ, פרופ' יוסי לנגוצקי: "צריך להבין שהתגלית הענקית הזאת היא חד פעמית ועם זה נצטרך להסתדר. אני בטוח שלא יהיו תגליות מפני שאנחנו מכירים את המבנה הגיאולוגי באזור. הוויכוח לא היה מספיק מקצועי. זו צורת קבלת החלטות המעידה על מצבנו. ההחלטות התקבלו תחת לחץ ויש הרבה חורים. אסור היה לקבל החלטה תחת הלחץ של הטייקונים".

ד"ר סקוט ג'ונס, אחד היועצים המובילים בעולם בתחום כלכלת האנרגיה: "אני לא רואה את ישראל מייצאת גז, אלא אם כן יהיו לה כל כך הרבה עתודות גז שלא יהיה לה מה לעשות בהן".

יורם ברוניצקי ואביו יהודה, מומחים עולמיים לאנרגיה ועסקים: "הבעיה היא שאת העתיד מוכרים בזול, מסתכלים רק מעכשיו לעכשיו. זה לחלק פרווה של דוב שעדיין לא ניצוד. האופן שבו קבעו את אומדן עתודות הגז שיתגלו פה בשנים הקרובות הוא לגמרי אגרסיבי ואופטימי".

ד"ר שלמה ולד, המדען הראשי של משרד האנרגיה והמים, וד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, המליצו למנוע ייצוא גז עד שנת 2020 ולייעד את מרבית הגז למשק המקומי. המדענים הראשיים ציינו שאין כיום תוכנית אב למשק האנרגיה ולכן יש קושי מהותי בקבלת החלטה אסטרטגית כלכלית וסביבתית בלי להסתכל על מכלול ההיצע והביקוש לאנרגיה.

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, עו"ד אלונה שפר קארו, שהייתה חברה בוועדת צמח, הגישה חוות דעת לפיה אין להתיר ייצוא גז ישראלי בשלוש השנים הקרובות. לדבריה: "דו"ח ועדת צמח ערוך באופן מגמתי כדי להצדיק החלטה לא מבוססת על ייצוא נרחב של גז טבעי מישראל".

מתוך חוות-דעת מומחה של ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה באדם טבע ודין, שצורפה לעתירה לבג"צ נגד יצוא הגז: "בעוד 25 שנה תשלם מדינת ישראל למעלה מ-13 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מעלויות חיצוניות".

מתוך עתירה לבג"צ של התנועה לאיכות השלטון ואירגון אדם טבע ודין: "ההחלטה מבוססת על תשתית עובדתית פגומה וחסרה, לרבות הסתמכות על מאגרים וירטואליים שבינתיים הוכחו כיבשים. החישובים החסרים והתחזיות האופטימיות יובילו את משק האנרגיה הישראלי למצב טרגי, בו מדינת ישראל תצטרך בעוד 25 שנים לשוב ולייבא דלקים מחצביים שהינם מזהמים יותר מגז טבעי, וסביר כי יהיו יקרים יותר מגז".

הכלכלן דרור רשף מהעמותה לכלכלה בת קיימא: "בתרחיש לפיו המחירים ימשיכו להיות ברמה שיש היום אנחנו מקבלים שהייצוא של הגז יהיה הפסדי במאות מליארדי שקלים. תרחישים של המשך התייקרות מחירי האנרגיה, ההשלכה היא לא רק הפסד גדול יותר למשק עקב ייבוא דלק, אלה ערעור של הסדר הכלכלי העולמי וסיכונים בטחוניים, כלכליים ומדיניים על מדינת ישראל".

עו"ד צרויה מידד-לוזון, היועצת המשפטית של התנועה לאיכות השלטון: "על-פי עיקרון הפרדת הרשויות, הכנסת היא המקום לשקול ולהכריע בסוגיות הכרוכות ביצוא הגז. התעקשות הממשלה להכריע בנושא, תוך התעלמות מהכנסת ומהביקורת הרחבה, בין היתר עקב הליקויים בתשתית העובדתית שמונחת בבסיס ההחלטה, הינה תמוה ומנוגדת למהות הדמוקרטיה".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "כל החלטה שמתבססת על מסקנות ועדת צמח היא החלטה שגויה, כי הסתמכה על עתודות גז וירטואליות. במקום לפעול כמתחייב מבחינה סביבתית, משפטית ומוסרית ולהעביר את ההכרעה לדיון שקוף בכנסת, נתניהו בחר לעשות טוטו במספרי הייצוא, לראות איזה מספר על בגורל ולהמר על העתיד שלנו ושל הילדים שלנו".

ח"כ משה מזרחי על ההחלטה לאשר את ייצוא הגז: "יושבים שלושה אנשים מדושנים בחדר אחורי, בטח עשן סיגר מסתלסל לו לתקרה, ומחליטים בשביל מיליוני אזרחים של היום ומיליוני אזרחים לעתיד על גורלם. תאוות הכאן ועכשיו, שפשטה בתרבות השלטונית בכל הרמות וריח השחיתות המיתמר מעליה מעיד על איזה סף מדרון תלול ותהום אנחנו כולנו נמצאים. פעם, עד לא מזמן, היה תפקיד מכח חוק בכנסת, 'נציב הדורות הבאים'. תפקידו היה לבחון את חקיקת הכנסת והחלטות הממשלה ומידת השפעתם על הדורות. התפקיד הזה בוטל, כי הדורות הבאים פשוט לא מעניינים אף אחד".

ח"כ שלי יחימוביץ'. "הלהיטות והחיפזון לתת לברוני הגז את ההיתר לייצא עוד לפני שהתברר כמה עתודות גז קיימות בפועל, למה זה דומה? למישהו שקיבל תרנגולת שמטילה ביצי זהב, אבל במקום לשמור ולטפח אותה וליהנות מהביצים – הוא מוכר אותה מיד לשוחט. אם יתאפשר יצוא גז טבעי, כפי שממליצה ועדת צמח, תהיה זו בכייה לדורות. ההפסד הישיר החזוי לכל משפחה אם ייצאו את הגז מסתכם ביותר מרבע מיליון שקל".

מתוך דבריו של שר האוצר לפיד, לפני שהתקפל בפני לחצי החברות, על מסקנות ועדת צמח: "הן שגויות, ועתודות הגז צריכות להיות מופנות לטובת אזרחי ישראל, לא ליצוא יקר שמשרת רק כמה טייקונים".

מתוך דברי חברתו לסיעה, שרת הבריאות יעל גרמן, בתחילת השנה: "אנו מתנגדים ליצוא הגז ורואים קשר ישיר בין השארת הגז הטבעי בישראל להורדת מחירים ויוקר המחיה".

מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, לפני ההתקפלות בפני הטייקונים: "לא נסבול ניצול לרעה של המשבר במצרים. מי שמעלה בדעתו יצוא גז לפני מענה לצורכי ישראל – טועה ומטעה. אנו נמצאים באחת התקופות הרגישות שהיו בשוק האנרגיה של ישראל. זה מאלץ אותנו לגלות גישה של אפס סובלנות כלפי מי שינסה לנצל לרעה את הרגישות ואת כללי המשחק החדשים".

שר התשתיות לשעבר, עוזי לנדאו: "משרד התשתיות יודיע כי מדינת ישראל תחייב לשמור לצרכיה האסטרטגיים גז טבעי בנפח מינימלי של 50 שנות צריכה לפני שתתיר ליזמים לייצא את משאב הטבע שיימצא בשטחי ישראל".

מאה ימי חסד של אמת

זוכרים את השקר הקטן שיאיר לפיד נתפס בו כבר בנאומו הראשון כחבר כנסת?"מפלגתו של אבא שלי זכתה ב-15 מנדטים. כולנו קפצנו וצרחנו והתחבקנו, ואז גילינו שאבא נשאר לשבת בכסא שלו, רציני ומהורהר וכמעט עצוב. פתאום השתרר שקט, ואני שאלתי אותו, 'מה קרה?', והוא אמר, 'כרגע הבנתי את גודל האחריות שנחתה עלי'.

בצילום של אסף שילה, ישראל סאן – מהרגע המתואר לעיל – מתועדים טומי ושולמית לפיד הצופים בתוצאות המדגם בבחירות 2003. בטלויזיה המדגם מראה על 17 מנדטים לשינוי, שולמית יושבת מהורהרת ושקטה, וטומי מריע במלוא גרון, ידו מונפת אל על בתנועת ניצחון.
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=405765816175855&set=a.244040155681756.61230.244036345682137&type=1&theater

הבדותא הקטנה הזו של יאיר לפיד היא לא משהו גדול או חשוב. זה שקר מהסוג שנשלף כשאין סיבה נראית לעין. שקר שלא נועד לכסתח משהו. הרי טבעי ואנושי לגמרי שישמח ויריע. זה אפילו לא מוציא אותו טוב יותר לשקר כאן. זה היינו הך לגמרי אם תיאמר כאן האמת כהווייתה או יימרח החירטוט הקטן הזה. זה שקר מהסוג הנונשלנטי, שנבדה בקלילות. בסתמיות מוחלטת. אצל אנשים שההבדל בין שקר לאמת לא קריטי מבחינתם. וזה קרה כבר בנאום הראשון שלו כח"כ.

היום הוא שר אוצר. תומך בהקמת המאגר הביומטרי. אחד הגולשים מעמת אותו עם התנגדותה של מפלגת 'יש עתיד' להקמת המאגר הביומטרי לפני הבחירות.
"לך טוני, חפש וחפש עם פנס ומימיה", עונה לו יאיר לפיד בדף הפייסבוק שלו, "ותגיד לי אם תמצא מקום אחד שבו התנגדתי למאגר הביומטרי…לא יילך. כל הנסיון הזה לטעון שהפרתי הבטחות שמעולם לא הבטחתי, פשוט לא יילך".
רק שטוני חיטט קצת בגוגל ומצא את הבטחת הבחירות הנ"ל: "מפלגת 'יש עתיד' מתנגדת להקמתו של מאגר ביומטרי. הסכנה הנשקפת לפרטיותם ולבטחונם של אזרחי ישראל כתוצאה מפריצה אפשרית – שאירעה בעבר – במאגרי נתונים של הממשלה, ונפילתם של הנתונים בידי גורמים עוינים, אינה מצדיקה מאגר ביומטרי, שאת המטרות להקמתו ניתן להשיג גם באמצעים אחרים".
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=478269735592129&set=a.244040155681756.61230.244036345682137&type=1&theater

קל, פשוט ונחרץ. אבל אם זה קרה כבר בנאום הראשון, על פארש, למה שזה לא יקרה כשנתפסים בזיגזוג מביך? אם אין הבדל משמעותי בין שקר לאמת גם כשאין שום סיבה לשקר, קל וחומר שהאמת אינה ערך שחשוב לדבוק בו כשיש אינטרס לשקר. זה פשוט אנחנו שהורגלנו כל כך בתרמיות פוליטיות, שנראה לנו בלתי אפשרי לתפקד בלעדיהן כפוליטיקאים. הם מסובבים בכחש בקלילות שבה רובנו שולטים בסוגרים.

ב-29 למאי למאי פורסמו שני סטטוסים של צוות 'יש עתיד'.
הראשון בשעה 5:32 pm: "היי נירית, יאיר לפיד כלל לא ברח. שר האוצר טס לפאריס כדי להפגש עם שר החוץ הצרפתי, פגישה שתוכננה מראש ולא טס לחופשה פרטית. בברכה, שי, צוות 'יש עתיד'".
השני פורסם בשעה 9:25 pm: "היי דינה, את טועה ומטעה, שר האוצר אכן טס לחופשה פרטית אך כולה (כולל כרטיסי הטיסה במחלקת תיירים) מומנה מכיסו הפרטי. במהלך החופשה הפרטית גם מצא שר האוצר זמן לתיאום פגישות עם מקבילו הצרפתי ועם מזכ"ל אירגון ה-OECD. בברכה, צליל – צוות 'יש עתיד'".
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=465426350209801&set=pb.244036345682137.-2207520000.1372498429.&type=3&theater

סטטוס של יאיר מלפני ששה חודשים: "ערן, מסקנות ועדת צמח הן אכן שגויות ועתודות הגז צריכות להיות מופנות לטובת ישראל, לא לייצוא יקר שמשרת רק כמה טייקונים".
וסטטוס מלפני כשבוע, ב-22 למאי: "ההחלטה מצוינת, נעשתה אחרי מחשבה רבה, וייצוא הגז הוא דבר טוב לעם ישראל ולמדינת ישראל".

יאיר לפיד עונה לשאלת הגולשת נירית שרון ב-15 למרץ: "ההסכם הקואליציוני נמצא ליד המיטה שלי, המילים 'ועדת צמח' לא מופיעות בו".
אבל בסעיף ג' בפרק 'אנרגיה' בהסכם הקואליציוני דוקא כן נכתב: "הסדרת הפיקוח והרגולציה על ייצוא גז טבעי, בהתחשב בעקרונות הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל, אשר הגישה את המלצותיה באוגוסט 2012 ('ועדת צמח')".
https://fbcdn-sphotos-d-a.akamaihd.net/hphotos-ak-prn2/p480x480/970855_10151632677969030_1682262620_n.jpg

יאיר לפיד לפני הבחירות: "פטור עד גיל 22 פירושו שכל החרדים כבר נשואים עם ילדים. השירות מתקצר, והם מקבלים אלפי שקלים בחודש מהמדינה. זו הונאת הציבור".
על פי המלצת ועדת פרי לשיוויון בנטל, קצת אחרי הבחירות, "יוכלו כל החרדים להמשיך ללמוד עד גיל 21, ורק אח"כ חייבים להתגייס – בתוך שלוש שנים. הוועדה גם תדון בהצעה לקצר את משך שירות החובה לחיילים ב-4 חודשים".
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=463525803733189&set=pb.244036345682137.-2207520000.1372498429.&type=3&theater

ואם זה טבעי כל כך, מתבקש כל כך, כורח מציאות כל כך -שישקר לנו על ימין ועל שמאל, למה שלא תגיע התמיהה הכנה מצד הפוליטיקאי הרמאי – על המסרבים להבין שערימת הכזבים הזו היא חלק מהעסק? חלק מחיינו?
הוא באמת ובתמים לא מצליח לתפוס איך יתכן שמישהו מעז להרים גבה לנוכח אחיזת העינים הזו.

"מר לפיד הנכבד", כותב לו יהורם מרגולין בדף הפייסבוק, "אני לא מבין את המשך זיגזוגיך בנושא הגז, שהוא נושא כבד משקל. טרם הבחירות, עמדת על עקרונותיך. עכשיו, לאחר הבחירות, הכל התמסמס ונהיית כאחד מן השורה, יחד עם קשרי הון-שלטון. שנית, אותו עניין כבד משקל אמור להיות מובא לדיוני הכנסת. אך בפועל, לא נעשה דבר. הודעתי היום לנטלי יונגר שאני מתפטר מחברותי במפלגה".
ותגובת לפיד לשאלתו לנוכח אכזבת אחד מתומכיו הפעילים? "לא נורא, אלה שמתאכזבים הכי מהר הם גם אלה שחוזרים הכי מהר".
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151686401284030&set=a.82102079029.78674.541214029&type=1&theater

כאן אני דוקא חוששת שיש סיכוי שהוא צודק. אלא אם עם ישראל יוכיח לשקרן הזה אחרת.

ועוד קטנה לסיום: האם לפיד כשיר בעיני עצמו להיות שר אוצר?
נ.ב. מוזמנים להצטרף לדף שהוזמנתי אליו כעת:

משמרות המהפכה

בדיוק לפני שנה, ב-25 ליוני 2012, כתבתי את הסטטוס הבא, שתיוג אקראי הציף מחדש בפיד שלי: "שימו לב היכן הידיים של סאבר אבו העליון כשנשלחים אליו אגרופי השוטרים. אחת מעדויות השקר החביבות על שוטרינו המסורים, ובראשם תנ"צ אוחיון, כשהם עוצרים בברוטאליות מפגינים, ללא עילה, ושוקדים על הגשת כתבי אישום נגדם – היא שהמפגינים תקפו שוטרים. הרי דפני ליף היא זו שתקפה עשרה בריוני יס"מ עד שהשתלטו עליה, נקעו את ידה ומנעו ממנה טיפול רפואי. לירון אחדות, הפעילה החברתית הציפלונית, מהנדסת תוכנה ומורה למתמטיקה בתיכון, נשלחה למעצר בשל 'מסוכנותה לשלום הציבור ולסדר הציבורי, כמו גם לשוטרי משטרת ישראל'.

כך שפעילי המחאה למדו להניף את ידיהם אל-על ליד שוטרים, כדי להפגין בבירור את אי-התנגדותם למעצר וכדי להוכיח שאינם תוקפים. כל זה לא עזר לפעיל החברתי סאבר אבו העליון, שחטף אגרופים משני שוטרים אמיצים בו זמנית כשידיו מונפות אל על בתנועת כניעה, והתעלף בהמשך לרגליה של גליה גבריאל".

אני לא זוכרת בשנה שחלפה מאז שום שוטר שנענש על מעשיו. לא ההוא שחנק מפגינה, לא ההוא שכיבד באגרוף עצור כבול בין שני שוטרים בפסאז' אפלולי, לא שוברי הידיים, המכים, הבועטים והמתעמרים. אבל הלילה שברה הברוטאליות הזו שיאים חדש. כבר בליל אמש סערה הרשת וזרמו עדויות מחברים על המתרחש בהפגנה מול ביתו של יאיר לפיד. "שתי מפגינות נעצרו בצורה מוזרה ונעלמו", כתבה לי חברה. "עכשיו מסתבר שהן נלקחו לתחנת גלילות למרות שזו לא התחנה שאליה היו אמורות להלקח. מסתבר שאחת משתי העצורות התלוננה לפני יומיים על הטרדה מינית על ידי שוטר ואולי סומנה".

ערב קודם, במקביל לאירועי הלילה הלבן בתל אביב, פוצצה המשטרה מסיבה אלטרנטיבית של 'הלילה השחור' בבית 'אחותי בדרום תל אביב. כרמן אלמקייס עמוס פירסמה את הסטטוס הבא: "בחמישי בערב הגיעו לבית אחותי 2 בלשים לא מזוהים ללא שום צו וביקשו להפסיק את המסיבה שבכלל לא התחילה, השמות שלהם הם עמית אהרונסון, וזה שבתמונה חיים סמרה. התנהגו באלימות, דחפו והתנהגו כאחרוני העבריינים, ואז עצרו את שולה קשת ומשה כהן סתם כי בא להם. חיים סמרה אפילו הרשה לעצמו לדחוף אותי מקדימה, נגע לי בחזה, וכשצעקתי עליו שזו הטרדה מינית הוא חייך ואמר לי 'אז תתלונני במח״ש'. אז ככה חיים סמרה אני ואתה עוד ניפגש..אל תדאג. אתה תתן את הדין על ההתנהגות שלך! אנא הפיצו את התמונה ואת הסיפור שיראו כולם/ן איזה בלשים עברייני מין יש לנו במשטרת ישראל".

ערן עוז כתב: "הייתי בדרך הביתה, ופתאום אני רואה את ספיר וכרמן נלקחות לניידת בכח ע"י עשרה שוטרים. זה לא היה מעצר רגיל. הן לא עשו בלגן. ההפגנה הייתה לקראת סופה והם פשוט סימנו את שתיהן ואז אספו אותן. לא הייתה שם ספונטניות או מקריות. השוטרים ידעו מה הם רוצים. ספיר וכרמן הלכו לבדן ובלי מגפון לחצר האחורית של לפיד. בטח הן רצו להסריט את עצמן אומרות לו משהו. פתאום באו ולקחו אותן. ואני בכלל ראיתי את זה לגמרי במקרה".

"עזבו את מורסי, עזבו את אבו-מאזן – עדכון לכרגע", כתב אורן פסטרנק: 'יש 6 (!) עצורים כרגע בלב המדינה, בצפון תל אביב – ואף אחד לא מדווח על זה. כולם פעילים חברתיים, כולם הפגינו מול ביתו של שר האוצר בהפגנה לגיטימית נגד הגזירות, ונגד ייצוא הגז. ואלה שמותיהם: כרמן אלמקייס, ספיר סלוצקר, עידן גילה, אודי חן, אלי בריף וטל בן יעקב. אף אחד לא מדווח על זה במדיה הרגילה, במדינה שבה כביכול יש תקשורת חופשית. לא בתחריר, לא ברמאללה, זה קורה כאן ליד הבתים שלכם'."

ואז קראתי את עדותה המצמררת, הבלתי נתפסת, של ספיר סלוצקר עמרן עצמה: "אתמול נעצרתי בהפגנה מול יאיר לפיד על ששוטר הטריד אותי מינית. זה פוסט שנכתב עם דמעות בעיניים, כי את הפחד שהרגשתי אתמול, את חוסר האונים, באותו הרגע שעמדתי עם כרמן בחורשה מבודדת מאחורי ביתו של יאיר לפיד, לא הרגשתי מעולם. אני מספרת את זה פה כי כשהגעתי לתחנה, השוטרים אמרו שאני משקרת. וכשהגעתי ב-5 וחצי בבוקר הביתה מהמעצר, גם וואלה בחרו להאמין לגרסת המשטרה. זה קצת ארוך, אבל זה מה שקרה אתמול: 'אתמול, לקראת סוף ההפגנה, כרמן ואני ניגשנו לבד מאחורי הבית של יאיר לפיד לבדוק האם נשארו מפגינים מאחור. כשהגענו לשם, היו שם בערך 10 שוטרי יס"מ שעמדו במקום. לא פנינו לשוטרים, עמדנו בצד ודיברנו אחת עם השנייה.

כמה שוטרים החלו לזרוק אלינו הערות ולסנוור אותנו בפנס, וכשביקשנו מהם להפסיק, הם צחקו ואחד השוטרים, שוטר ושמו סהר בצ'י, הסתכל אליי ושאל אותי אם באתי לחפש בולבולים. שאר השוטרים מתפקעים מצחוק, והוא שואל את זה שוב בוריאציות שונות. קפאתי במקום. הסתכלתי מסביבי, וראיתי שאנחנו 2 נשים לבד והם עשרה. כוחות הביטחון שאמורים להגן עליי הם אלו שמטרידים אותי עכשיו, ומה אני יכולה לעשות? להתקשר למשטרה? לצעוק? אנחנו רחוקות ואף אחד לא ישמע.

אחרי שיצאתי מהשוק הראשוני, ביקשתי מהשוטר להגיד שום את מה שהוא אמר והוא חייך וצחק. כרמן הוציאה את הפלאפון שלה והחלה לצלם את השוטר, ששתינו מבקשות ממנו להזדהות ולהגיד שוב את מה שהוא אמר. השוטר שיקר, המציא לנו שם ואז חטף את הפלאפון של כרמן תוך כדי שהוא מעקם לה את היד וזרק לה אותו רחוק.

בשלב הזה, צעקנו על השוטר 'מה נראה לך שאתה עושה?' וכרמן התחילה לצעוד לכוון המקום בו אליו הפלאפון שלה נזרק. השוטר, סהר בצ'י, שכנראה הבין באותו הרגע את חומרת המעשה שלו, התחיל לרדוף אחרי כרמן ולהרביץ לה, ואני שעמדתי מאחוריו ביקשתי ממנו להפסיק.

הוא כנראה החליק אבל האשים את שתינו בנפילה שלו ואז כל חבורת הגברים הזאת התפצלה- חלקה זינקה על כרמן שכבר הייתה על הרצפה והשאר, שלושה או ארבעה, צעקו עלי 'חכי תראי מה נעשה לך עכשיו'.

אותם שוטרים שמקודם ראו בהטרדה שלנו שעשוע, רודפים אחרי ואני רצה כי אני פוחדת על החיים שלי. כי אנחנו לבד והם מגובים. הם יכולים לעשות מה שהם ירצו, וכל עוד קשר השתיקה יישמר, זאת המילה שלהם מול שלנו.

אחרי כמה מטרים, כשהסתובבתי ולא ראיתי את כרמן, עצרתי במקום ואז שלושה שוטרים הפילו אותי לרצפה, ולמרות שלא התנגדתי רכנו מעליי, דחפו לי את הראש לרצפה, נגעו בי באיברים מוצנעים כביכול כחלק מהמעצר, עיקלו לי את הידיים והשאירו לי חבלות על הגוף.

עכשיו כרמן ואני מואשמות בתקיפת שוטר. כשהגענו לתחנה, השוטרים לא האמינו לנו. יותר מזה, השוטר המטריד, סהר בצ'י, הגיע ואמר לי: 'אני אראה אותך בבית משפט' תוך כדי שהוא מחייך.
אף פעם לא הרגשתי חסרת אונים כמו אתמול, יודעת שאני יושבת בתחנה, כבולה באזיקים, והוא מסתובב בתחנה, עובר לידיי וליד כרמן ומחייך.
מחייך כי המערכת לצידו, כי כל השוטרים שהיו שם יגבו אותו, כי גם התקשורת הממסדית בחרה לגרסה שלו."

"לקח זמן לפעילים להבין בכלל שהמשטרה לקחה את כרמן ואת ספיר", כתב אורי בן דב. "במשך זמן ארוך מאוד סרבו השוטרים, בחיוך אכזרי, להגיד איפה הן. רק התערבות של עו"ד מרטין קיאל הכריחה את השוטרים לגלות את הסוד. אחרי לילה ארוך הן שוחררו מתחנת המשטרה כשסימני אלימות לגופן".

נראה, אם כן, שאלימות השוטרים שוברת שיאים חדשים ומזכירה יותר מכל כנופיית עבריינים שיכורים בנוסח 'התפוז המכני', בהילולת תקיפות מיניות ברוטאלית.

"ואני?", שואלת ספיר, "אני לא יודעת איך אני אמורה להסתובב במרחב הציבורי בתור אישה יותר. שוכבת במיטה עכשיו וכל הגוף כואב לי, כל פעם מגלה עוד מכה, ורק מקווה שהסיפור הזה יופץ. שסהר בצ'י יידע שאתמול לא היו לי כוחות מולו, אבל אני יודעת השם שלו ואני יודעת איך הוא נראה ואנחנו באמת נתראה בבית משפט, אבל למרות מה שהוא חושב, כרמן ואני נדאג שהוא יהיה זה שיישב על ספסל הנאשמים".

אחרי מפגן דמוקרטי נאה זה של משטרת ישראל, יפה לראות את כלב השמירה של הדמוקרטיה נוגס בעדויות הלילה. מור שמעוני, כתב/ת בערימת הבררה של 'וואלה!', פירסמה את הידיעה הבאה אמש ב-23:53: "שתי מפגינות בשנות ה-30 לחייהן, נעצרו הלילה (שבת) בהפגנה שנערכה מול ביתו של שר האוצר יאיר לפיד בתל אביב, במחאה על הגזירות הכלכליות. לטענת המשטרה, השתיים התעמתו עם השוטרים ואחת מהן אף קפצה על אחד מהשוטרים. המשטרה מסרה כי על אף שההפגנה התקיימה בניגוד לחוק, השוטרים גילו איפוק ולא ביצעו מעצרים מלבד זה של השתיים".

כן, כן, יש מי ששומר עלינו בתקשורת הישראלית. והמיליציות השיטוריות? הדבר הזה, שאנחנו מממנים במיטב כספנו ואמור לשמור על חיינו, שלמותנו, רכושנו והדמוקרטיה שלנו – האם הייתם נותנים למי מיקירותיכם, יקיריכם או עצמכם להסתובב ברחוב שהחבורה הזו משוטטת בו בחופשיות ומתפרעת ככל העולה על רוחה?

התאגידים הזרים חיפשו מקום שתושביו מעניינים לשלטון את התחת. נחשו מה מצאו?

אסתי סגל מזכירה הבוקר את שערוריית "פצלי השמן". שם מכובס לשוד נוסף של אזרחי ישראל בידי תאגידים זרים, בחסות ממשלת ישראל, שנזקיה גרועים מאלו של נחיל חרקים רעבתן ועצום מימדים.

השיטה, בגדול – החדרת צינורות ענק רותחים, בטמפרטורה של 300-350 מעלות צלזיוס לעומק של מאות מטרים, וחימום הסלעים בבטן האדמה במשך שנתיים שלוש לפחות. הסלעים הללו אמורים להיות רווים בנפט, שיהפוך בתהליך החימום לגז או דלק שניתן לשאוב בהמשך בתהליכים של שאיבת נפט.

האזור שנבחר: פיסת הטבע הפסטורלית של עמק האלה, שטומנת בחובה ריכוז חשוב של מי תהום – אקוויפר ההר, ונוף בעל חשיבות תיירותית והיסטורית – שיהפכו למפעל קידוח ושאיבה עצום.

איש לא יודע באמת מה יעשה התהליך הנסיוני לסביבה. במקומות אחרים בעולם בהם נוסו וריאציות של העסק, נאבקים עד היום בנזקים האדירים שהשאיר אחריו. צינורות הענק הרותחים עלולים לבשל את מי התהום ולזהמם לצמיתות. הנוף יושחת ואיזון החי והצומח האזורי ישתבש באופן קולוסאלי. גם האפשרות שתיגרם רעידת אדמה בשל החדרת הצינורות לעומק כה רב למשך שנים, למשל – אינה נפסלת.

למעשה, היקף הנזקים הפוטנציאלי המלא לסביבה הוא עדיין בגדר תעלומה, ותושבי ישראל אמורים להיות שפני הנסיונות של טכניקת הפקת הנפט המפוקפקת הזו. בארצות הברית, למשל, עוכבה לחלוטין חלוקת הרשיונות מאז כהונת אובמה, ובשאר העולם מסתייגים מהשיטה ומקפיאים את הניסויים בה.

אי לכך חיפשו התאגידים הזרים מקום שטובת תושביו, בריאותם ושלמות סביבתם – מעניינת לשלטון שלהם את התחת, ומופקרת לחלוטין לחסדי רווחים קלים של בעלי הון. נחשו איזו מדינה נבחרה?

כאן, לא רק שאיש לא ניסה לעכבם, או לחשוף את המיזם לבדיקת אנשי מקצוע, או להסביר להמונים את עומק הסיכון ולאפשר התנגדויות – זימנו את התאגידים ברוב טקס "להציל את מדינת ישראל" אגב השמדתה, פיסה אחר פיסה.

סילבן שלום, ההוא מכנופיית הארבעה שמייצאת לנו בשמחה ובששון את הגז הטבעי, ומי שהיה השר ל"איכות הסביבה" גלעד ארדן, נמנו על טבחי העיסקה הזוועתית הזו – שראש ממשלתנו ממשיך לדחוף במרץ – חרף כל האזהרות של בעלי המקצוע ואירגוני הסביבה.

כי היכן שההון-שלטון מריח פוטנציאל לכסף קל, גם אם הענין כרוך בקבירת אזרחי ישראל בערימת חרא בלתי הפיך – אנחנו בפנים.

מוזמנים לקרוא את יתר הפרטים כאן:

http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2004004

וכאן פוסט מדהים ומקיף של אסתי סגל שגיליתי באיחור כרגע:

http://2nd-ops.com/esty/?p=78299

ולחתום על התנגדות כאן:
http://oil-shame.org/