רגע של אופטימיות שברירית: המדינה הזהירה את חברות הגז לא לחגוג על החלטת הממשלה ולהמנע ממחטף ייצוא גז – עד שתתקבל הכרעת בג"צ בעתירה שהגישו 'התנועה לאיכות השלטון' ו'אדם טבע ודין' בענין ייצוא הגז.
לרגל חלון ההזדמנויות להפעיל לחץ על החונטה, שמהמרת בפראות חסרת בושה על עתידנו – ליקטתי קומץ מהתבטאויות המדענים, המומחים, אנשי המקצוע בתחום הכלכלה והאנרגיה, עורכי הדין, השרים וחברי כנסת בענין. חרף העריכה, יצא ארוך. כנראה שיש הרבה מה להגיד על הבוננזה הנפשעת הזו:
אהוד קינן, פרופ' לכימיה מהטכניון: "התמזל מזלנו ונחתה בחצר ביתנו תרנגולת המטילה ביצי זהב. לממשלת ישראל רעיון נפלא: לצלות אותה על גבי מנגל. רק מדינות מפגרות מוכרות את הגז שלהן, וכל אלו שעשו זאת בעבר מצטערות על כך צער רב. מדוע כל הגורמים המעורבים בסיפור הזה להוטים כל כך להתקדם במסלול שהוא חף מכל היגיון עסקי? מדוע לא התקיים עד כה דיון אמיתי באפשרויות הניצול הכימי של הגז הטבעי? לגבי גורמי הממשל שלנו, ניתן לקבל הסבר של גישה חובבנית ובלתי מקצועית לעניין רציני כל כך, פשוט משום שכבר ראינו בעבר דפוסי פעולה דומים בקרב מקבלי ההחלטות".
יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי: "על פי החישובים שלנו, כל עתודות הגז הצפויות בישראל יסתיימו תוך 35 שנה. לכן אסור לייצא אפילו גרם אחד של גז טבעי. היצוא של הגז הוא גניבה של כ-250 מיליארד דולר מהציבור. היצוא אולי נותן את הערך המוסף הכי גדול לדלק ולנובל, אבל לא למדינת ישראל".
חוות דעת מתוך דו"ח פנימי שהגיש ראש אגף כלכלה והכנסות המדינה, ד"ר מיכאל שראל, סותרת את עמדת משרד האוצר הרשמית בסוגיית ייצוא הגז: "איסור מוחלט על יצוא גז ושמירת העתודות לצורכי המשק בעשורים הבאים עשויים להיות כדאיים מבחינה כלכלית יותר מחלופת היצוא".
הגיאולוג ואיש החזון שגילה את הגז בארץ, פרופ' יוסי לנגוצקי: "צריך להבין שהתגלית הענקית הזאת היא חד פעמית ועם זה נצטרך להסתדר. אני בטוח שלא יהיו תגליות מפני שאנחנו מכירים את המבנה הגיאולוגי באזור. הוויכוח לא היה מספיק מקצועי. זו צורת קבלת החלטות המעידה על מצבנו. ההחלטות התקבלו תחת לחץ ויש הרבה חורים. אסור היה לקבל החלטה תחת הלחץ של הטייקונים".
ד"ר סקוט ג'ונס, אחד היועצים המובילים בעולם בתחום כלכלת האנרגיה: "אני לא רואה את ישראל מייצאת גז, אלא אם כן יהיו לה כל כך הרבה עתודות גז שלא יהיה לה מה לעשות בהן".
יורם ברוניצקי ואביו יהודה, מומחים עולמיים לאנרגיה ועסקים: "הבעיה היא שאת העתיד מוכרים בזול, מסתכלים רק מעכשיו לעכשיו. זה לחלק פרווה של דוב שעדיין לא ניצוד. האופן שבו קבעו את אומדן עתודות הגז שיתגלו פה בשנים הקרובות הוא לגמרי אגרסיבי ואופטימי".
ד"ר שלמה ולד, המדען הראשי של משרד האנרגיה והמים, וד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, המליצו למנוע ייצוא גז עד שנת 2020 ולייעד את מרבית הגז למשק המקומי. המדענים הראשיים ציינו שאין כיום תוכנית אב למשק האנרגיה ולכן יש קושי מהותי בקבלת החלטה אסטרטגית כלכלית וסביבתית בלי להסתכל על מכלול ההיצע והביקוש לאנרגיה.
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, עו"ד אלונה שפר קארו, שהייתה חברה בוועדת צמח, הגישה חוות דעת לפיה אין להתיר ייצוא גז ישראלי בשלוש השנים הקרובות. לדבריה: "דו"ח ועדת צמח ערוך באופן מגמתי כדי להצדיק החלטה לא מבוססת על ייצוא נרחב של גז טבעי מישראל".
מתוך חוות-דעת מומחה של ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה באדם טבע ודין, שצורפה לעתירה לבג"צ נגד יצוא הגז: "בעוד 25 שנה תשלם מדינת ישראל למעלה מ-13 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מעלויות חיצוניות".
מתוך עתירה לבג"צ של התנועה לאיכות השלטון ואירגון אדם טבע ודין: "ההחלטה מבוססת על תשתית עובדתית פגומה וחסרה, לרבות הסתמכות על מאגרים וירטואליים שבינתיים הוכחו כיבשים. החישובים החסרים והתחזיות האופטימיות יובילו את משק האנרגיה הישראלי למצב טרגי, בו מדינת ישראל תצטרך בעוד 25 שנים לשוב ולייבא דלקים מחצביים שהינם מזהמים יותר מגז טבעי, וסביר כי יהיו יקרים יותר מגז".
הכלכלן דרור רשף מהעמותה לכלכלה בת קיימא: "בתרחיש לפיו המחירים ימשיכו להיות ברמה שיש היום אנחנו מקבלים שהייצוא של הגז יהיה הפסדי במאות מליארדי שקלים. תרחישים של המשך התייקרות מחירי האנרגיה, ההשלכה היא לא רק הפסד גדול יותר למשק עקב ייבוא דלק, אלה ערעור של הסדר הכלכלי העולמי וסיכונים בטחוניים, כלכליים ומדיניים על מדינת ישראל".
עו"ד צרויה מידד-לוזון, היועצת המשפטית של התנועה לאיכות השלטון: "על-פי עיקרון הפרדת הרשויות, הכנסת היא המקום לשקול ולהכריע בסוגיות הכרוכות ביצוא הגז. התעקשות הממשלה להכריע בנושא, תוך התעלמות מהכנסת ומהביקורת הרחבה, בין היתר עקב הליקויים בתשתית העובדתית שמונחת בבסיס ההחלטה, הינה תמוה ומנוגדת למהות הדמוקרטיה".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "כל החלטה שמתבססת על מסקנות ועדת צמח היא החלטה שגויה, כי הסתמכה על עתודות גז וירטואליות. במקום לפעול כמתחייב מבחינה סביבתית, משפטית ומוסרית ולהעביר את ההכרעה לדיון שקוף בכנסת, נתניהו בחר לעשות טוטו במספרי הייצוא, לראות איזה מספר על בגורל ולהמר על העתיד שלנו ושל הילדים שלנו".
ח"כ משה מזרחי על ההחלטה לאשר את ייצוא הגז: "יושבים שלושה אנשים מדושנים בחדר אחורי, בטח עשן סיגר מסתלסל לו לתקרה, ומחליטים בשביל מיליוני אזרחים של היום ומיליוני אזרחים לעתיד על גורלם. תאוות הכאן ועכשיו, שפשטה בתרבות השלטונית בכל הרמות וריח השחיתות המיתמר מעליה מעיד על איזה סף מדרון תלול ותהום אנחנו כולנו נמצאים. פעם, עד לא מזמן, היה תפקיד מכח חוק בכנסת, 'נציב הדורות הבאים'. תפקידו היה לבחון את חקיקת הכנסת והחלטות הממשלה ומידת השפעתם על הדורות. התפקיד הזה בוטל, כי הדורות הבאים פשוט לא מעניינים אף אחד".
ח"כ שלי יחימוביץ'. "הלהיטות והחיפזון לתת לברוני הגז את ההיתר לייצא עוד לפני שהתברר כמה עתודות גז קיימות בפועל, למה זה דומה? למישהו שקיבל תרנגולת שמטילה ביצי זהב, אבל במקום לשמור ולטפח אותה וליהנות מהביצים – הוא מוכר אותה מיד לשוחט. אם יתאפשר יצוא גז טבעי, כפי שממליצה ועדת צמח, תהיה זו בכייה לדורות. ההפסד הישיר החזוי לכל משפחה אם ייצאו את הגז מסתכם ביותר מרבע מיליון שקל".
מתוך דבריו של שר האוצר לפיד, לפני שהתקפל בפני לחצי החברות, על מסקנות ועדת צמח: "הן שגויות, ועתודות הגז צריכות להיות מופנות לטובת אזרחי ישראל, לא ליצוא יקר שמשרת רק כמה טייקונים".
מתוך דברי חברתו לסיעה, שרת הבריאות יעל גרמן, בתחילת השנה: "אנו מתנגדים ליצוא הגז ורואים קשר ישיר בין השארת הגז הטבעי בישראל להורדת מחירים ויוקר המחיה".
מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, לפני ההתקפלות בפני הטייקונים: "לא נסבול ניצול לרעה של המשבר במצרים. מי שמעלה בדעתו יצוא גז לפני מענה לצורכי ישראל – טועה ומטעה. אנו נמצאים באחת התקופות הרגישות שהיו בשוק האנרגיה של ישראל. זה מאלץ אותנו לגלות גישה של אפס סובלנות כלפי מי שינסה לנצל לרעה את הרגישות ואת כללי המשחק החדשים".
שר התשתיות לשעבר, עוזי לנדאו: "משרד התשתיות יודיע כי מדינת ישראל תחייב לשמור לצרכיה האסטרטגיים גז טבעי בנפח מינימלי של 50 שנות צריכה לפני שתתיר ליזמים לייצא את משאב הטבע שיימצא בשטחי ישראל".
מודיעה בתדהמה 