מי הבוס?

מדיניותו של ביבי נתניהו, כשר אוצר או ראש ממשלה, שולטת כאן בפועל קרוב לשני עשורים. הוא האיש שרוחו שורה על כל המתרחש כאן במשך שנים רבות.

הוא האחראי על ההתדרדרות במצבנו עד להפיכה למדינה עם שיעור העוני הגבוה ביותר בכל המדינות המפותחות, עם מספר אדיר של ילדים רעבים, חסרי בית ואנשים שכושלים בתשלומי המשכנתא, ואחת המתחרות הכבדות על תואר המושחתת ביותר בין הארצות המפותחות, אם לא המנצחת הגדולה בתחום.

הוא האיש שאחראי להפיכת הרשות השופטת לתיאטרון בובות, עם חרצופים במקום מבקר מדינה ויועץ המשפטי לממשלה, ובעבר גם עם שר משפטים שהיה פרקליטו שלו בתיק כזה או אחר.

הוא האיש שאחראי להפיכת הרשות המחוקקת לערימת חסרי שיניים שהכל נקבע מעל ראשה בקבינטים, שמיניות, שביעיות, ושאר חלקי שברים.

הוא האיש שאחראי להפיכת הרשות המבצעת לגוף חסר גבולות ועכבות, נטול בלמים ואיזונים, גוף שכל כולו משילות רעה וריקה מתוכן.

הוא האיש שאחראי להפיכת המשטרה לאוסף מיליציות משתולל וברוטאלי כלפי מוחים, מפגינים, שמאלנים, פליטים ופלסטינים מחד – ומאידך לגוף רופס ואדיש לבטחון האישי של אזרחים.

הוא האיש שאחראי להפיכת כלב השמירה של הדמוקרטיה, התקשורת, לפודל מכשכש עם קוקיות וסרטי סאטן ורדרדים, שמשקיע בעיקר בהאמפינג מיוחם על רגלו של השליט, או בליקוק ישבנו, על פי הענין.

הוא האיש שאחראי לכינון רצף ממשלות של מושחתים, שאחרי חלקם נגרר שובל של חקירות משטרתיות, פרשיות שחיתות או מין, מכובסות או גלויות, משפטים, פתיחות תיקים פליליים או סגירתם המפוקפקת.

הוא האיש שנחקר בעצמו לא פעם בחשדות לשחיתות כזו או אחרת, שגוועו או דעכו באמתלה כזו או אחרת, ובאורח קסם הועף החוקר שגיבש נגדו חשדות לפגיעה, לכאורה, בטוהר המידות.

הוא האיש שבסכום ההוצאות שמושקע בתחזוקת משק הבית של שלושת ארמונותיו, בתקציבי מסעותיו האינסופיים ובשלל הגחמות, המותרות, הפינוקים והבזבוזים שלו ושל בני ביתו – אפשר היה לכלכל ברווחה יתרה את כל ניצולי השואה ושאר הקשישים שחיים כאן חיי השפלה ועוני מרוד.

הוא האיש שדירדר את מערכות החינוך והבריאות לשפל חסר תקדים.

הוא האיש שאיפשר את מכירת כל אוצרות הטבע שלנו בחצי חינם – את ים המלח, את החופים, את הגנים הלאומיים, את הגז, את המים, את מחצבי הנגב, את שטחי הנדל"ן, ובהנתן ההזדמנות היה מוכר גם את האויר שאנו נושמים לטייקון כזה או אחר.

הוא האיש שהעמיק את הכיבוש ואת מפעל הגזל בשטחים, דחה בבוז כל יוזמת שלום, ודפק את יחסינו הבינלאומיים עם כל מדינה אפשרית, אבל מקיים קשרי קירבה פורים עם שליטים רקובים כמו הרודן האריתראי הרצחני, עם פוטין, ברלוסקוני ודומיהם.

הוא האיש שממשלותיו מתאכזרות לפליטים וכולאות אותם לזמן בלתי מוגבל במחנות ריכוז, מגרשת, מתעמרת, רודפת ואוסרת להלין ולהעסיק אותם.

הוא האיש שעלה לשלטון אחרי מסע הסתה פרוע נגד ראש הממשלה יצחק רבין, שהסתיים ברציחתו. ברוח אותו מסע הכפשות אפקטיבי נוהגות ממשלותיו להסית ולהתסיס נגד ציבורים שלמים.

הוא האיש שהכל מתנהל במשמרת שלו במחשכים, בפגישות סודיות וקשרים מפוקפקים בין טייקונים ולוביסטים לבין פקידוני הממשלה ואגף התקציבים.

הוא האיש שמדיניות ריפוד בעלי ההון וחירחור המלחמות שלו הובילה אותנו לגרעונות עתק. גרעונות שהעם, הכורע תחת יוקר המחיה השערורייתי, הוא זה שנדרש שוב ושוב לסתום.

אנחנו עדיין נקראים דמוקרטיה משום מה, אבל המלכנו בפעם השלישית דיקטטור נכלולי. לפי הכיוון שאליו הולכים העניינים, הקדנציה הזו תמשך לעד.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ורד נבון  On אוגוסט 1, 2013 at 3:56 am

    הכל נכון כמובן, וכמו תמיד תיארת מדויק את ההתדרדרות בשני העשורים האחרונים, תחת שלטונם של ביבי וחבר מרעיו. מה שחסר לי כרגע הוא ניתוח של מה שנקרא "השמאל" הישראלי. מה האופוזיציה במצב הזה, והאם אפשרית הקמת ממשלה דמוקרטית ללא שיתוף פעולה בין ערבים ויהודים, כלומר הגדרה מחדש של המושג "ציונות" או התנערות ממנו, על ידי מפלגות כמו העבודה ומרצ? מה שנעשה בשמנו כבר ידוע, השאלה המהותית היא: מה הלאה? והאם בספסלי האופוזיציה יושבות מפלגות שעשו הכל כדי להוריד את השלטון המאוס הזה? לדעתי המצב כל כך גרוע, שהגיע הזמן לביקורת עצמית, כי הבחירות הבאות יגיעו, אלא אם כן הם יצליחו להעביר עוד חוק שמבטל אותן, אנחנו כבר לא רחוקים משם…

    • דרור BDS  On אוגוסט 1, 2013 at 5:11 am

      ההתקוממות האזרחית המיוחלת תבוא רק כאשר מסה קריטית של אזרחים תאבד את אמונה בלגיטימיות של המשטר הציוני. קבוצות שונות של אזרחים המכונות מיעוטים בתקשורת הציונית – חרדים, מזרחים, ערבים, קיצוניים משני הצדדים – יפוררו אט אט את הלגיטימיות של המשטר ואת הלגיטימיות של המיעוט הציוני-אשכנזי לכנות את עצמו בכינוי 'החברה הישראלית' כמו גם לכנות את האינטרסים שלו בכינוי 'האינטרסים של מדינת ישראל'.

      השאלה הכי משמעותית עכשיו היא האם מפלגת העבודה תסכים להיות אופוזיציה אמיתית (כלומר – לתאם עמדות עם בל"ד ורעם-תעל לגבי שאלת החרמת הבחירות) או שתיסחף גם היא בגל של "רק לא ביבי" כפי שהציעו מרצ וחד"ש.
      סביב השאלה הזאת יש פוטנציאל אדיר. אם העבודה תקבל על עצמה את התפקיד הקשה וכפוי הטובה הזה, היא תוכל להצדיק בדיעבד את ההתעקשות המתמשכת של שלי יחימוביץ' להתעלם משאלת החרמת הבחירות הציוניות כפי שעשו מרצ וחד"ש. בשביל מה שמכונה השמאל הישראלי זה יהיה ממש מכה מתחת לחגורה.

      עוד על כך כאן: תגידו יפה שלום לדמוקרטיה – דרור זאבי
      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4013931,00.html

  • שי  On אוגוסט 1, 2013 at 4:51 am

    הוא האיש שאתם (המשתתפים במשחק הפוליטי) מתעקשים להשיב ולהמליך עלינו…
    לא זכור לי (אולי בזמן שישנתי) ששלטונו נתפס בכוח הזרוע.

  • ינון כץ  On אוגוסט 1, 2013 at 7:07 am

    לרגע ניסיתי לקרוא את זה ללא ידיעה שבנימין נתניהו הוא הנושא…..הרגשתי שזאת כתבה על מדינה אחרת , אי שם באפריקה או ערב או מזרח אירופה.
    זאת לא המדינה שבה אני חיי….מצטער אבל הכל מוגזם….הכל תלוי באיש אחד?,
    זה שאנחנו הבוחרים ביום הבחירה נותנים כח למפלגות דמיוניות כח לסחוט ולשדוד את הכוח לשלוט, להוביל ולהנהיג אין לנו השפעה? אין בנו האשמה?
    מי לדעתך המנהיג הראוי, שיש לו היכולת, הניסיון , והחוכמה לשלוט בנו ? להגיד שהוא לא טוב הבנתי, להגיד שהוא אשם בכל לא מקובל ……יותר נכון עכשיו להגיד מי החלופה?
    ראי מה קורה במצרים…..מוברק היה שליט דיקטטור בתחפושת דמוקרטית אני מסכים…., ועכשיו אנרכיה מוחלטת יש במצרים ….כי לא היה לו תחליף בכלל – לא טוב יותר ולא רע יותר , רק חכם כמו אובמה חשב שהוא מבין ויודע הכל ….. אני מקווה שאת לא כזו .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: