Monthly Archives: אוגוסט 2013

פרנסי המדינה

אחרי פרנקל וליידרמן, הקלפטומן השקרן והמטריד מינית, לכאורה, גירדו לנו ביבי ולפיד חבורת מועמדים מרהיבה נוספת לתפקיד הנגיד. כן, לתפקיד שומר הסף של הבנקים, הסכר הלאומי שיגן עלינו משחיתויות-העל הפיננסיות.

יש לנו את מריו בלכר, מי שכיהן כנגיד בנק ארגנטינה בשיא הקטסטרופה הכלכלית שלה (כאחד מחמישה נגידים שהוחלפו בזה אחר זה במהלך שלוש שנים), אבל עף משם מקץ חודשים ספורים כשאף החלטה מקצועית שלו לא התקבלה.

 

יתרונותיו הבולטים, אליבא דחבורת הזבל שלנו: דיפלומה מהמוסד החביב על ביבי ולפיד, אוניברסיטת שיקגו, ועברו בקרן המטבע הבינ"ל. עוד אחת מהפיגורות שיעברו טירקול קל ונעים בוועדת הכשרת השרצים.

במקרה שלו, דוקא אשתו, פירושקה נאג'י, כלכלנית הונגריה שעבדה בקרן המטבע, היא הדמות הצבעונית והפרועה במשפחה. מדובר בגברת שניהלה רומן עם יו"ר קרן המטבע הבינלאומית דומיניק שטראוס קאהן.

 

קאהן, אותו טיפוס צבעוני ושובב, פוטר מתפקידו עקב האשמות בתקיפה מינית ובנסיון אונס ונחקר בשל מעורבות באונס קבוצתי. בין היתר נחשד קאהן בניצול מעמדו לקידומה המקצועי של פירושקה במסגרת אותו רומן, שכונה על ידי ועדת החקירה של קרן המטבע: "מצער ומשקף כושר שיפוט לקוי באופן חמור".

אולי כדאי לייחל לזה שמדובר בעוד תגלית מבריקה מבית מדרשם של השטרסלפידביבי. אולי כייס קשישות הפעם? גם בועל קטינות יכול לעשות את העבודה.

 


אבל דוקא התכשיט הזה הוא הפחות מעורר חלחלה מבין המועמדים.

יש לנו את צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר. זה שעל ספרו הדגול "המיעוט הנבחר" כתב מנואל טרכטנברג ביקורת מהללת אשר הופיעה בעמודו הראשון של מוסף הארץ, ונכתב בה: "שילוב בין חשיבה כלכלית מתקדמת ומחקר היסטורי מעמיק ומקיף. ספר פורץ דרך, מקורי, מאיר עיניים ומרחיב אופקים". מכל התשפוכת הלקקנית הזו נשמטה רק העובדה הפעוטה שהסופר ומבקרו הקשוח הם צמד חברים קרובים מזה שנים רבות, כפי שנחשף ב'עין השביעית'.

זה עוד הכסף הקטן עם צבי אקשטיין. מדובר באיש שהביע ענין בחיזוריו הלוהטים של בכיר בקבוצת אי.די.בי. של נוחי דנקנר, אשר ניסה לגייסו לכהונת דירקטור בחברה של נוחי. נכון, מסלול מסריח, אך לא בלתי מקובל במקומותינו, של רגולטורים שהופכים לדירקטורים בחברות שעליהן הם אמורים לפקח. רק שכאן, על פי תחקיר 'הארץ', החיזור התרחש חודש לפני סיום כהונתו כמשנה לנגיד בנק ישראל, בעודו מכהן בתפקיד. למעשה, את קורות החיים שלח אקשטיין על נייר רשמי של בנק ישראל, ולצידם המלצה חמה של הדירקטור שלמה רייזמן לעמי אראל, נשיא דסק"ש, בעלת השליטה בכור: "עמי יקירי, אני שולח לך ברצוף קורות חיים של פרופ' צבי אקשטיין המסיים את תפקידו בסוף החודש ומעוניין מאוד להצטרף לדירקטוריון". ולדנקנר הוסיף: "נוחי יקירי, צביקה אקשטיין ידידי משנים רבות ומפעולות משותפות. יוסיף לנו הרבה כבוד למרות שגם כך IDB נושאת מטען חיובי אדיר בראשותך. המלצתי החמה!". חמודים.
צבי אקשטיין

בתמונה: נוחי יקירי, צבי אקשטיין. צילום: איל יצהר

נו, ואפילו זה מתגמד כשחושבים על ויקטור מדינה. ההוא מחבורת 40 בכירי הבנקים, שהתבקשו להשיב לקופת המדינה מליוני שקלים. לא משהו גדול, רק כמה הטבות מיוחדות וחריגות פנסיה שהתקבלו ללא אישור הממונה על השכר באוצר. הרי קשה לצפות מהחבורה המבולבלת הזו (שאפשר למצוא בה גם את ליאו ליידרמן, מיודענו החרמן הקטן), מנהלי בנקים חסרי ישע, אשר לא מבינים מימינם ומשמאלם בכספים, שישימו לב לכמה מליונים מיותרים שצצו להם בחשבון או בפנסיה. סתם רשעות מצידנו לבקש מהם להחזיר.

אבל הענין המבהיל באמת עם ויקטור מדינה הוא שמדובר במנכ"ל בנק המזרחי טפחות לשעבר, בבעלות האחים עופר ומוזי ורטהיים, שרופד במענק פרישה מוזהב מהמנופחים בהיסטוריה המקומית, ומכהן עדיין כדירקטור בשכר בחברות הציבוריות שלהם. מענק פרישה של 14 מליון שקל ושכר שמנמן של דירקטור, עשוי ודאי לתרום לטיב השירות שיעניק לאדוניו הפילנטרופים בתפקידיו הרגולטוריים הבאים עלינו לטובה. והנה, דוקא את האיש הזה, שאמור לפקח על הבוסים שלו לשעבר, הפכו כעת למועמד לנגיד בנק ישראל. עצם העלאת הרעיון מלמדת שאין לביבי ולפיד שום עכבות או קווים אדומים

 

 

מודעות פרסומת